החלטה בתיק ה"פ 24931-03-12

1.         לפני בקשת התובעים להתיר פיצול סעדים, באופן שיותר להם לתבוע תביעה כספית נפרדת ו/או סעד אחר, בשל הפרת הסכם השכירות, נשוא התובענה, מצד הנתבע. 

5129371

5129371

2.         ביום 3.07.11, נחתם בין הצדדים הסכם שכירות, לפיו השכיר הנתבע לתובעים את החלק העליון של הדירה שבבעלותו, ברח' הארזים מס' 37 בטבריה (להלן: " המושכר").

ביום 6.08.11, עברו התובעים להתגורר במושכר. 

ביום 14.01.12, הודיעו התובעים לנתבע על סיום השכירות וביטלו את ההמחאות שהפקידו בידיו, בהתאם להסכם השכירות.

הנתבע, מצידו, הגיש ביום 24.01.12 המחאה שניתנה לו עבור השכירות וחוללה, לביצוע בהוצאה לפועל.

3.         הסעד הנתבע בתביעה העיקרית, הינו סעד הצהרתי לפיו הסכם השכירות בטל, מיום חתימתו או לחילופין מיום הודעת התובעים לנתבע, וכי מבוטלות התחייבויות התובעים לפיו. לטענת התובעים, הנתבע הפר את הסכם השכירות, בכך שהטעה אותם במעמד החתימה על ההסכם, ופעל בחוסר תום לב, עת הציג לפניהם מצג, לפיו המושכר בנוי כדין, תשתיותיו תקינות והוא ראוי למגורים.   

4.         התובעים מבקשים, למען הזהירות, לפצל סעדיהם כך שיותר להם, בהמשך, להגיש תביעה ו/או סעד אחר נגד הנתבע.  לטענתם, כל עוד לא עברו לדירה אחרת ששכרו, אין באפשרותם לכמת את סעדיהם הכספיים וכי נזקיהם, בגין הפרת הסכם השכירות, טרם התגבשו במלואם.

5.         הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו, אין הצדקה לפיצול סעדים, שכן התובעים גורמים לו נזק, בכך שאינם משלמים דמי שכירות וארנונה במשך חמישה חודשים ואף לא משלמים עבור החשמל והמים שצרכו.

            מלבד זאת, הסתפק המשיב בתגובתו בטענה, כי בהסתמך על הוראות תקנות 44 ו-45 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לדחות את הבקשה.

6.         בתשובתם לתגובת הנתבע, טענו התובעים, כי למעשה אינם זקוקים להיתר פורמאלי לפיצול סעדים (סעיף 4) וכי הבקשה הוגשה "למען הזהירות" (סעיף 5). עם זאת, יש לקבל את הבקשה,  שכן בהליך העיקרי לא נתבע סעד כספי; במועד הגשת התובענה טרם התגבשו מלוא נזקיהם ולכן לו היו מגישים תביעה כספית, ממילא היו מתנהלות שתי תביעות בנפרד. לבסוף טענו, כי לנתבע אין נימוק ענייני מדוע אין לאפשר את פיצול הסעדים.

            דיון והכרעה

7.         הרציונל העיקרי מאחורי הכלל המורה, כי תובענה תכיל מלוא הסעד הנובע מאותה עילה, הוא הרצון לייעל את ההתדיינות ולמנוע התדיינות כפולה ומיותרת (ראו: ע"א 649/69 משה רכטמן נ' טכניכון מרכז להשתלמות טכנית ואח', פ"ד כד (2) 60 ,63; מ. קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה, מהדורה 15, התשס"ז - 2007 , עמ' 616). הרשות לפצל סעדים תינתן רק במקרים יוצאים מן הכלל (ע"א 409/78 גולן ואח' נ' פרקש ואח' פ"ד לד (1) 813, 819). כן נקבע, כי על המבקש פיצול סעדים להראות אינטרס לגיטימי המצדיק להטריח את בית המשפט להקדיש כפל דיון בעניינו (ע"א 571/88 בניני אפל בע"מ נ סתוי ואח' פ"ד מד (3) 636, 642).

8.         התובעים סמכו בקשתם על הטענה, שנזקיהם טרם התגבשו, שכן רק  " לאחר המעבר לדירה החדשה וכשיתבררו כלל הוצאות המעבר והנזקים האחרים...יתגבשו מכלול הנזקים שנגרמו ויגרמו למבקשים" (סעיף 6 לתשובה לתגובת המשיב). ואולם,  בסעיף   3 ל"תשובה לתגובת המשיב" ציינו, כי " עזבו  בינתיים את הדירה".

9.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ומשבינתיים עזבו התובעים את המושכר, הרי, שעילת התביעה כבר התגבשה, וניתן לכמת את הנזקים הנטענים. אין הצדקה לפיצול סעדים במקרה דנן, אשר משמעותו למעשה הטרדת הנתבעם פעם נוספת בגין אותה עילה.

10.        לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

יחד עם זאת, ועל מנת ליתן לתובעים הזדמנות לכרוך את יתר סעדיהם בתביעה זו, ראיתי לתת להם שהות בת 30 ימים, להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה.

11.        בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.